ת"פ
בית משפט השלום ירושלים
|
16952-12-10
19/05/2013
|
בפני השופט:
דב פולוק
|
| - נגד - |
התובע:
מדינת ישראל
|
הנתבע:
כאמל דוויאת (עציר)
|
| החלטה |
ביום 12.12.2010 הוגש כתב האישום כאמל דוויאת (להלן: "הנאשם").
הנאשם מואשם בעבירה של כניסה או התפרצות למקום מגורים, עבירה לפי סעיף 406(ב) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להן: "חוק העונשין"). לטענת המאשימה ביום 21.11.10, התפרץ הנאשם לדירה בה היו מור פליישמן (להלן: "המתלוננת") וחברתה שי (להלן: "החברה"). המאשימה סוברת שהנאשם התפרץ לדירה בכוונה לבצע גניבה או פשע. הנאשם נכנס לדירה בזמן שהמתלוננת ישבה בחדר האמבטיה והתאפרה וחברתה הייתה במקלחת. המאשימה טוענת שהנאשם נכנס לדירה דרך דלת הכניסה, ניגש לחדר האמבטיה והציץ פנימה אל עבר המתלוננת וחברתה. המתלוננת צרחה והנאשם עזב את הדירה.
טענות הנאשם:
במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפני ביום 8.1.2013, טען הנאשם שתי טענות מקדמיות:
- לפי הטענה הראשונה אחד התנאים בסעיף 406(א) לחוק העונשין, המיוחס לנאשם, הינו הכוונה לבצע גניבה או פשע. אולם הנאשם סובר שכיוון שלא בוצעה כאן גניבה ולא נטען כך בכתב האישום על כן, לטענתו, כתב האישום אינו מגלה עבירה. ואף אם כן, המאשימה לא פרטה בעובדות כתב האישום מהי אותה עבירה מסוג פשע.
- לפי הטענה השנייה הנאשם מציין שהתיק כבר נקבע כ-3-4 פעמים להוכחות, אולם המאשימה מבקשת כל פעם לדחות את מועד ההוכחות בחצי שנה כיוון שהעדה העיקרית שוהה בחו"ל. וזו לטענתו, התנהגות קלוקלת.
תגובת המאשימה
:
- המאשימה דוחה את טענתו של הנאשם לפיה, כתב האישום אינו מגלה עבירה. לטענתה כבר בכתב האישום היא טענה שהנאשם התפרץ לדירה בכוונה לבצע גניבה או פשע. הראיות בתיק ונסיבות המקרה מלמדים שכניסתו של הנאשם לבית המתלוננת הייתה כניסה לצורך ביצוע פשע כלשהו. המאשימה תוכיח טענתה זו לאחר שיוצגו הראיות בפני בית המשפט. המאשימה מוסיפה שקבלת הטענה לפיה בשלב זה כתב האישום אינו מגלה עבירה, תהפוך הלכה למעשה, את סעיף 406(ב) לאות מתה. לאור האמור, עומדת המאשימה על ניהול התיק ושמיעת הראיות הקבוע ליום 19.5.2013.
- המאשימה דוחה גם את טענתו השנייה של הנאשם. לדידה, השתלשלות העניינים הייתה כך שהנאשם יוצג על ידי עו"ד נאיל ראשד. ביום 16.11.2011 ניתנה תשובת הנאשם לאישום והתיק נקבע לשמיעת הוכחות ליום 25.10.2012. האשימה הגישה בקשה לדחיית הדיון בשל יום עיון שנקבע ליחידת התביעות, שתואם מראש עם נשיאת בית המשפט. התיק נקבע להוכחות ביום 13.12.2012. המאשימה הגישה בקשה לדחיית מועד הדיון בשל שהות עדת התביעה בחו"ל. עו"ד נאיל ראשיד נתן את הסכמתו לבקשת הדחייה. עו"ד עופר קופרמן הגיש בקשה לדחיית מועד בשל קבלת ייצוג הנאשם ועל מנת לבוא בדברים עם המאשימה וביקש שלא ישמעו במועד זה הוכחות
- לפיכך, עומדת המאשימה על ניהול התיק הקבוע ליום 19.5.2013.
דיון והכרעה
:
סעיף 406(ב) לחוק העונשין קובע כי:
(א) הנכנס
למקום המשמש למגורי אדם או לתפילה, או הנמצא בהם, בכוונה לבצע גניבה או פשע, דינו - מאסר חמש שנים.
(ב)
המתפרץ למקום כאמור בסעיף קטן (א)
בכוונה לבצע גניבה או פשע, או המתפרץ מתוכו לאחר שביצע בו גניבה או פשע או נכנס אליו לשם כך, דינו - מאסר שבע שנים.
הסעיף דן בעבירה של כניסה או התפרצות לתוך מקום מגורים בכוונה לבצע גניבה או פשע. עבירה זו היא עבירה התנהגותית, על כן יש להוכיח שמטרת הכניסה של הנאשם למקום המגורים של המתלוננת הייתה בכוונה לבצע גניבה או פשע, לצורך הוכחת קיומו של היסוד הנפשי.
המחלוקת בין הנאשם למאשימה היא בעניין קיומו של היסוד הנפשי במקרה דנן, לפיו המעשה נעשה "בכוונה לבצע גניבה או פשע".
סעיף 20 לחוק העונשין קובע בעניין המחשבה הפלילית:
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת